יום חמישי, 10 בנובמבר 2011
יום שלישי, 5 ביולי 2011
יום שני, 4 ביולי 2011
יום חמישי, 30 ביוני 2011
כמובן שלא יכולתי להישאר אדישה למערכת החדשה- החלפתי לקוחה!
אז כיוון שהדגם השתדרג, כמו כן גם הלקוחה, שהשרתה אותי לא פחות מנושא ההשראה..
באתר the selby מצאתי את החברה החדשה שלי:
charlotte rust, שרלוט רוסט- אשר בבעלותה חנות וינטג' בניו זילנד, בביתה.
אז אני חייבת לציין שכן, אני מאוהבת בה, ובכל מה שקורה לה בבית... וואו! לא יכולתי לדמיין לקוחה יותר טובה מזו!, אז קבלו אותה, גברת הפרווה הלא מעורערת, בעלת אותה סטייה כמו שלי- פרוות אמיתיות, עם חתולים אמיתיים...וחיים כאחד
וכמו כן, האהבה שלה לחיות מורגשת לא רק ע"י החתול הנחמד.. או הפרוות השרועות מכל עבר.. אלא מפוזרות בכל הבית גם בתור כריות, פסלים, שטיחים ותמונות.. לצפות בתמונות ולהתמלא קנאה.. תהנו
יום רביעי, 29 ביוני 2011
ולהלן הבדים!!!
אז כמו שציינתי מבעוד מועד.. מעבר לכך שההשראה שלי היא פרוות.. החלטתי לתת ללוק שלי מראה סטריטי עם פלטת צבעים שתהיה תואמת לתחושה שאני רוצה להעביר.. אז ברשותכם.. אציג את הבדים:
זהו הסריג שממנו עשויה השמלה, בצבע כחול רויאל, עם נגיעות קלות של כסף, שכמובן השמלה מטופלת באלמנטים של פסי זברה לצידיה, בצבע נס קפה חזק או אייס קפה, מה שיותר טעים לכם...
ואלו הם בדים שהדפסתי בסובלימצייה, אימג'ים של פרווה אמיתית על בד סינטטי, שמהם תהיה עשויה העליונית מהקרניים..
אז אני אגלה לכן-לכם סוד קטן...ומשמעותי..
טוב, אז נתחיל בזה שאני יודעת שהתגעגעתם וללא ספק גם אני.. ואני ארשה לעצמי לתרץ את הגעגוע במה שהיה שווה את זה...
החלפתי קולקצייה!
וכן, לאחר ישיבות מערכת ארוכות, לילות ללא שינה, ביטולים לא מבוטלים ודיונים בלטי פוסקים הצלחתי להתגבר על הכל ולצאת עם מערכת חדשה...שמלווה בקולקצייה כמובן..
אז אפרופו סוד.. אני אגלה שלא הייתי מרוצה ממה שיצא לי, אז עשיתי צעד קטן בשביל שינוי גדול.. ואני שמחה על כך, כי אני בהחלט מרוצה מהתוצאה!
אז להלן התמונות של השינוי המרענן.. -כמובן שזה הטואל ולא הבדים המקוריים.. אפקט ההפתעה חשוב בקייס הזה...
יום שבת, 30 באפריל 2011
כן!!! גם אני התגעגעתי!! ולהלן תוצאות הריחוק:
טוב אני יודעת שהתרחקתי מעט בזמן האחרון.. אבל הכל למטרה נעלה!!
אתם יודעים בסופו של דבר כולם שואלים אותי נו.. אז מה... למה מוביל הבלוג? מהיא מטרת הפוסטים? או יותר נכון.. לאן זה מתקדם?
אז הינה הבאתי לכם את קברו של הכלב על מגש של כסף.. או פרווה, כי פה הוא קבור!
אני יותר ממתרגשת להציג לכם את קולקציית סתיו חורף תחת הפרדוקס הגדול:
פרווה
אחרי שהתרשמנו... נעבור לאיורים הטכניים:
אז אני מקווה שהתרשמתם.. אני מרוצה מהתוצאות.. ולחיי העיצוב!
נתראה בתהליך העבודה!
יום שישי, 1 באפריל 2011
ונעבור לנושא ההשראה...
אז כשניגשתי לפרווה, ידעתי שמצד אחד, אני מאוד אוהבת חיות.. ומגדלת אותן וכל היוצא בזאת.. ומצד שני אני באמת ובתמים אוהבת פרוות.. תוך מודעות מלאה שהן נושאות עמן מטען רגשי ואכזרי כאחד, אך בכל זאת אוהבת!
אז החלטתי לבחון את המתח בין הפרווה הסנטטית לפרווה האמיתית וכל היוצא בזאת. לנסות ליצור מראה אמיתי בפרווה סינטטית, ומראה סנטטי בפרווה אמיתית, תוך שילוב חומרים, צפיפויות ושילובים.
אז הרשו לי לציין שהתמונה הזו נלקחה מפרוייקט הגראפיטי של Neozoon, אמן שהקדשתי לו פוסט נכבד, ואתם יותר ממוזמנים לחזור אחורה ולקרוא על המיזם המדהים הזה, ובכל אופן חרתי בה כי היא מעבירה לי את התחושה הסטריטית שאני בוחרת להתייחס אליה.. וללא ספק תמונה שווה 1,000 מילים :)
יום שישי, 25 במרץ 2011
נגיעה שנייה של פרווה ומוצר...חלק ב'
אז כחלק משעורי בית( לשמחתי הרבה!!) הורו לנו ללכת לתערוכת Post Fossil, המוצגת במוזיאון העיצוב בחולון, ובה מציגים עבודות של 63 אמנים ומעצבים מ-12 ארצות בעולם, הנקרא ע"י לי אדלקורט (אוצרת התערוכה שמוצגת במדינות שונות) Post Fossil, "חושפים את מאובני העתיד".
אז כמו כן, העבודות היו מרשימות, ובכל עבודה עולם שלם של חשיבה ויצירתיות.. אך כמובן העבודות שתפסו את תשומת ליבי, היו היצירות בהן שולבו פרווה..
העבודה הראשונה והמרשימה מכל הייתה- חיות מבוייתות, של חוס ואן לייווין
תיאור קצר: חלק מחידוש למוצרי בית שונים מצד מעצבי המוצר, הוא החידוש של חוס ואן לייווין; קולקציית חיות מקורית, שבה כל חיה היא למעשה רדיאטור, המזכיר לאנשים שבעבר אנשים התגוררו מעל חיות שבבעלותם כדי לנצל את חום גופן.
ולעוד עבודה, של-וויקי סומרס, שאני רואה בה המשכיות לעבודתה של Meret Oppenhime, ספל הפרווה; קנקן תה, בצורת גולגולת המכוסה בשכמיית פרווה,
תיאור קצר:
קנקן תה יוצא דופן, הדומה לגולגולת של חיה. ניתן לראות בו חפץ הראוי להיות כלול באוסף של "קוריוזים", או כשהו מכוסה בפרווה- כלי פרהיסטורי ממטבחו של איש מערות.. וגם סוג של ווניטאס...
ועבודה אחרונה, חביבה וחמודה, מה שקצת הזכיר לי בשעירות המוגדלת, עוד זווית פרוותית, של שיר אתר, שהשתמשה בחומרים וטכנולוגיות מסורתיים בכדי ליצור צורות ומרקמים טבעיים חדשים.
תיאור קצרצר:
בעבודה זו, שיתוף הפעולה של שיר אתר עם חברת "עופרטקס", הוביל לפיתוח של בד עמיד מחומר לא ארוג, העשוי מחוטים ממוחזרים. המושבים השונים בסדרה זו, דומים לערימות שחט, או יצורים דמיוניים ושעירים..
הירשם ל-
רשומות (Atom)